אנשי ביטוח נדרשים יותר ויותר לבחון, ולעיתים להסתמך על, תשובה שמערכת AI הפיקה — לגבי שאלת כיסוי, בדיקת זכאות או סטטוס תביעה. השאלה החשובה היא לא "האם זה נשמע נכון", אלא "איך יודעים שזה נכון".
כדאי להתחיל מהמקור. תשובה שימושית צריכה להצביע על המקור שממנו היא הגיעה — המסמך הספציפי, הסעיף הספציפי, הרשומה הספציפית — כך שאיש מקצוע יכול לבדוק אותה תוך שניות במקום לחפש אותה מחדש. תשובה שאי אפשר לעקוב אחריה חזרה למקור אינה בסיס טוב לקבלת החלטה.
כדאי לשים לב לרמת הדיוק. תשובה כללית ומעורפלת ("בדרך כלל זה מכוסה") קלה יותר להפקה מתשובה מדויקת שמבוססת על התנאים בפועל. ככל שהתשובה מדויקת וניתנת לבדיקה, כך היא שימושית יותר — וגם קל יותר לזהות כשמשהו לא נכון.
כדאי לבדוק מה קורה כשהמערכת אינה בטוחה. מערכת בנויה היטב צריכה להיות מסוגלת לומר שאין לה מספיק מידע, או לסמן מקרה כזה שדורש מעורבות של איש מקצוע, במקום לנחש בביטחון. תשובה שגויה שנשמעת בטוחה היא הסוג המסוכן ביותר, כי הכי קל לסמוך עליה בלי לבדוק.
כדאי לבחון את המערכת על מקרים שהתשובה עליהם כבר ידועה. לפני שסומכים על תשובת AI במקרה חדש, כדאי להריץ אותה על כמה מקרים מהעבר שהצוות כבר יודע מה התוצאה הנכונה בהם. עקביות בין מקרים דומים, וסימון של אי-הסכמה במקום הסתרתה, אומרים יותר מהדגמה מרשימה בודדת.
חשוב לשמור על מעורבות של איש מקצוע בכל דבר שמשפיע על כסף, כיסוי או קשר עם לקוח. הערכה טובה של תשובת AI לא אומרת הפיכת ההחלטה לאוטומטית לגמרי — היא אומרת לתת לצוות נקודת פתיחה מהירה יותר ומבוססת יותר, עם דרך פשוטה וברורה לבדוק או לבטל אותה.
